יגאל בן-נון: מבצעי הסברה בארה"ב למען זכות ההגירה של היהודים ממרוקו

יגאל בן-נון, "מבצעי הסברה בארה"ב למען זכות ההגירה של היהודים ממרוקו", קשר - כתב עת לחקר תולדות העיתונות בעולם היהודי ובישראל, גיליון 46, אוניברסיטת תל אביב 2011, עמ' 135-127
עוד לפני עצמאותה של מרוקו במרס 1956, משרד החוץ בירושלים והקונגרס היהודי העולמי היו מוטרדים מגורלה של יהדות מרוקו. שליחים רבים הגיעו למדינה זו כדי לשכנע את מנהיגיה לאפשר חופש תנועה ליהודים. הם נפגשו לא רק עם מקורבי הארמון אלא גם עם נציגי המפלגות מימין ומשמאל. אך ההנהגה המרוקנית היתה מוטרדת בעיקר מכך שכלכלת ארצה היתה עלולה להיפגע אם יעזבו יהודים רבים את מדינתם. בזכות השכלתם הצרפתית תפסו יהודי מרוקו מעמד בכיר במנהל הציבורי של המדינה העצמאית ובמסחרה. אך נציגי ישראל מצאו דרך מקורית לשכנע את הארמון להעניק את הזכות לחופש תנועה ליהודים. כדי למנוע פגיעה אפשרית בכלכלת מרוקו הציעו נציגי ישראל פיתרון המבוסס על השקעות של אנשי עסקים יהודים מארה"ב בכלכלת המדינה החדשה. כך הם טיפחו ביודעין את המיתוס האנטישמי של שליטת יהודי ארה"ב על הממשל האמריקני ועל כוחם הגדול של היהודים בכלכלה האמריקנית. כיוון חשיבה זה בא לידי ביטוי בין השאר בהזמנת אלינור רוזוולט למרוקו על ידי ג'ו גולן מראשי הקונגרס היהודי העולמי במרס 1957. כמו כן לקראת ביקוריהם של המלך מוחמד החמישי בוושינגטון בקיץ 1957 ושל בנו חסן השני במרס 1963 נערכו נציגי ישראל ונציגי ארגונים יהודיים עולמיים לארגן מבצעי הסברה מיוחדים כדי להרשים את השלטון המרוקני ביכולתה של יהדות ארה"ב לגייס משקיעים אמריקנים לביצוע פרוייקטים במרוקו. אמנם בשנה זו כבר הושג הסכם בין ישראל לארמון לפנויה המאורגן של יהדות מרוקו תמורת פיצוי כספי, ומבצע הפינוי היה בעיצומו, אך משרד החוץ הישראלי חשש עדיין לגורלו של ההסכם ולכן חיפש דרכים לשכנע את המלך חסן השני ביכולתם של אנשי עסקים יהודים אמריקנים להשקיע בפרוייקטים כלכליים במרוקו. להערכתם, אם המלך ישתכנע הדבר ישפיע גם על יחסו המדיני לישראל ועל הידוק קשרי מרוקו עם ישראל בתחום הבטחוני, שזה עתה החלו בדיסקרטיות רבה בראשית פברואר 1963. אך זו ךא הפעם הראשונה שהדיפלומטיה הישראלית מארגנת מסעות הסברה בהיקף גדול. אחרי טביעת ספינת העולים אגוז בחוף הים תיכוני של מרוקו גויסו שגרירי ישראל בכל בירות אירופה ובאמריקה כדי להטיל אחריות, ולו עקיפה, על שלטונות מרוקו בטביעת הספינה בגלל שהם מונעים את יציאת היהודים מן המדינה.